הדף בשיפוצים! עמך הסליחה

אחד בפה ואחד בלב

בין "אהבת בעלי-חיים" לאכילתם: התכתבות מן הדור הישן

פעמים רבות נשמעת הטענה, שאין סתירה בין "אהבת בעלי-חיים" לבין אכילתם. התכתבות ישנה בין תנועת הצמחונים והטבעונים לבין צער בעלי-חיים תל-אביב, חושפת את חולשותיה של טענה זו. אין בפרסום כתבה זו משום תמיכה בכל אחת מהטענות שמובעות על-ידי הצמחוני, וגם לא גינוי של הצלת כלבים וחתולים. אך הדברים נוקבים ומעוררי מחשבה גם כיום, כאשר הטיעונים לטובת טבעונות זכו לביטוי מפורט הרבה יותר בחברה הישראלית.
אחד בפה ואחד בלב

מכתב ראשון

לכבוד מר גראבויס, עורך "טבע ובריאות" [ביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים]
נכבדי,
אנו פונים בזה בקריאה לכל הומניסט, בתקווה לקבל את עזרתו במלחמתנו נגד עוול משווע הנעשה לבעלי-חיים חסרי ישע, המשמשים לניסויים מדעיים באוניברסיטת בר-אילן. במשך קרוב לשנתיים מתקיים מגע בין אגודתנו לבין רשויות האוניברסיטה בקשר לתנאים הבלתי-אנושיים השוררים שם לגבי בעלי-החיים. בתקופה האחרונה [...] נתברר לנו כי התנאים בהם מוחזקים בעלי-חיים אלה הנם בלתי סבירים לחלוטין, אם להשתמש בלשון המעטה [...] כל זה עקב אדישות, חוסר עניין וקשיחות-לב לסבלם של יצורים חיים, שאפילו התורה ציוותה על יחס אנושי כלפיהם. אם יש בידי כב' להפעיל באיזו דרך שהיא את השפעתו, כדי לתקן עוול מחפיר זה, יעשה בכך רבות למען האוניברסיטה עצמה ולמען בעלי-החיים אשר חייהם מוקרבים על-ידי בני-האדם בשירות המדע.
בתודה מראש ובכבוד רב,
ועד צער בעלי-חיים

מכתב שני

לכבוד אגודת צער בעלי-חיים בישראל
ג.א.נ.מ. קיבלתי בתודה את מכתבכם בצירוף עלוני הסברה. נתמלאתי חרדה וצער על מעשי האכזריות המתוארים על-ידכם לגבי בעלי-חיים הכלואים במעבדותיה של אוניברסיטת בר-אילן. [...] נעשה את הדרוש כדי לנצל את קשרינו עם מספר אישים צמחוניים בעלי השפעה ויוקרה, למען יפעלו לתיקון הדברים ויעשו לריסון הזוועות המחפירות [...]. אני מאוד סקרן לדעת, אם אתם מסכימים לכך, שכל אדם שניזון מבשר בעלי-חיים הנו שותף לאותו עוול ופשיעה בהם נאבקים חברי אגודת צער בעלי-חיים. האם רק כלבים וחתולים, אשר את בשרם לא מקובל להגיש בצלחת, ראויים לרחמנות והגנה, ומותר בהחלט להפקיר לרצח וסבל את בעלי-החיים אשר את בשרם מקובל להפוך לנקניק, שניצלים וסטייקים? [...] האם כל אחד מכם, הדוגל בכל נפשו ביחס של רחמנות לבעלי-חיים והכואב את צערם, נוהג להכניס לקרבו, בהנאה ובלא נקיפת מצפון, נתחי גוויות של אותם בעלי-חיים (הבהמות, העופות והדגה) שנשחטו ועונו בבתי-המטבחיים שטופי נחלי הדם?

מכתב שלישי

למר גראבויס הנכבד מאוד! הנני אחת מהחתומים על המכתב בנדון אוניברסיטת בר-אילן, ואני חושבת, שאוכל גם בשם האחרים לענות על שאלותיך. ידיד-החיות אינו מוכרח להיות צמחוני בהחלט. כמו-כן אין אהבתנו אל החיות מוגבלת רק לכלבים וחתולים. אנו, הלא-צמחונים, איננו אומרים: אל תאכלו בשר! אל תעשו ניסויים על חיות! אנו אומרים: אל תענו את החיות ואל תגרמו להן סבל מיותר! דבר זה אפשרי ויכולים להגיע אל המטרה הזו אם נאבקים על כך. אני נגד הציד, הנני מתנגדת לגידול חיות למטרות הלבוש. צר לי על הצב שגוזלים ממנו את החופש. כואב לי על הציפורים שהילדים יורים בהן, על האפרוחים שזורקים אותם, ועל עוד הרבה חיות שבני-אדם מביאים עליהן סבל. ובמיוחד כואב לי על אותן חיות, ששוללים מהן את חייהן למטרת ניסויים, כדי שאנו נהיה יותר בריאים ונזכה לחיים ארוכים. ואוניברסיטת בר-אילן היא דוגמה לכך כיצד אין להחזיק חיות. זוהי דוגמה לערלות-הלב ושוויון-נפש כלפי סבלן של החיות. [...]
רגינה בלינדרמן

מכתב רביעי

לכבוד הגב' בלינדרמן! [...] בעניין רב קראתי את הסברייך, שלפיהם אין זה הכרחי בהחלט שידיד-החיות יהיה ניזון במזון צמחוני. [...] אי-אפשר להיות ידיד-חיות אמיתי ובלב שלם, ובעת ובעונה אחת להכליל ברשימת המזון היומיומי את גופותיהם של היצורים המסכנים הללו, הנשחטים תוך עינויים ואכזריות. [...] חבר האגודה להגנת-החיות חייב בהחלט לחיות כצמחוני, אחרת הוא שייך לאלה המשתתפים בפועל באי-הצדק ובגרימת הסבל לחיות. [...] הייתי מייעץ לכל ידיד-חיות לבקר מזמן לזמן בבתי-מטבחיים, כדי שיווכח איזה סבל נפשי ועינויים גופניים עוברים על החיות לפני השחיטה ובזמן השחיטה. אם יוכל אחרי ביקור כזה להמשיך לבלוע בשקט ובתיאבון את הסטייק שלו, זה רק יוכיח שהוא ידיד-חיות מזויף לגמרי, המרמה את עצמו ואת האחרים כשהוא מציג את עצמו כאדם בעל מצפון ומוסריות שלמה, המרחם על יצורים חיים. וגם לך, הגב' בלינדרמן הנכבדה, הייתי מייעץ לערוך ביקור אחד ויחיד באחד מבתי-המטבחיים ה"כשרים" שלנו, כדי לראות בעינייך את השחיטה ה"הומנית וחסרת הכאבים". קשה לי להאמין, שם אחרי-כן תחזרי על הדברים שלך: "אנו, ידידי-החיות, איננו אומרים - אל תאכלו בשר!". אני משער, שאת תחסכי לעצמך את הביקור הבלתי-נעים הזה בבית-המטבחיים, אבל אני מציע לך במקום זה לעיין בסקירה המצורפת, בה מתוארת התמונה המרהיבה והמרנינה של השחיטה.
הטבח בבית-המטבחיים למען המטבח
הבהמה שכובה על גבה. רגליה כבולות בשרשראות ונמתחות כלפי התקרה. פיה צמוד לרצפה על-ידי טבעת ברזל. עיניה המלאות חרדה מבקשות רחמים. הצוואר המתוח נחתך לכל העומק עד עמוד השדרה. הסבל הוא איום! הדם זורם כמעיין המתגבר. המאבק עם המוות נמשך עד 13 דקות!
כל מי שהיה פעם עד לזוועת ההמתה הזאת, כל מי שראה את אימת המוות הנשקפת מעיניהם - הכה "אנושיות" - של בעלי-החיים הנרצחים, את המחזה הזה, הזועק לשמיים באכזריותו החייתית, לעולם לא ישכח!
מחובתו הקדושה של כל יצור אנוש [...] להקדיש יום אחד לשני ביקורים: הראשון - בבוסתן של פרי וירק, והשני - בבית-המטבחיים, למען יראה, ישווה ויוציא מסקנות.
(מתוך "טבע און ובריאות" מס' 41-42, מאי-יוני 1964)
[...] המזון שלי במשך עשרות שנים הוא על טוהרת הצמחונות, ללא בשר, דגים, ביצים וחלב. רק באופן כזה ישנה הזכות המלאה להגיד שלא רובץ על מצפוננו כל חטא בגרימת סבל ושפיכות דמים. אחרת, לפי דעתי, זוהי צביעות והונאה-עצמית, בדיוק כמו במקרה של אותם ידידי-החיות העוצמים את עיניהם ואוטמים את אוזניהם, בעת שהתרנגולת או השור עם צוואר חתוך מפרפר ומתעוות מכאבים, ובמקום אחר, פוערים בהרחבה את הפה כאשר הקורבנות האומללים הללו מופיעים לפני עיניהם הנלהבות בצלחת על שולחן-האוכל. [...] בטוחני ביותר, שאת, גברתי רבת-החסד, וכן גם חברייך בהנהלת האגודה הנעלה "צער בעלי-חיים", לא הייתם אוכלים בשר אף לא פעם, לו נאלצתם להמית את החיות הללו בעצם ידיכם. פי אלף גרוע הדבר, אם הנכם מטילים את חטאיכם על ראשי השוחטים בבתי-המטבחיים.
מקור
"צער בעלי-חיים ותאוות הבשר: חילוף מכתבים בין אגודת צער בעלי-חיים לבין עורך טו"ב", אמא טבע, (צל-אביב: הוצאת "טבע ובריאות", 1990), עמ' 13-15. הערה - המכתבים המצוטטים בספר אינם מתוארכים.