הדף בשיפוצים! עמך הסליחה

בשר מתורבת

תקווה חדשה לבעלי החיים?

רקמות שריר שגודלו בתנאים מלאכותיים, מחוץ לגוף חי, כבר אינן בגדר מדע בדיוני. בשנים הקרובות צפויה להתגבש שיטה מסחרית לייצור בשר מלאכותי ללא פגיעה בחיות. אריאל צבל סוקר את הטכנולוגיה החדשנית ואת השלכותיה.

איפה החיות?

בשר מלאכותי אינו קיים עדיין בייצור מסחרי, אולם בחברה הבינלאומית הבולטת שעוסקת בפיתוחו, New Harvest, מעריכים שהטכנולוגיה לייצור מוצר כזה תהיה זמינה תוך שנים אחדות. ב"בשר מלאכותי" (lab-grown meat, in-vitro meat, או cultured meat) הכוונה היא לרקמות המורכבות מתאי בעלי-חיים, אשר גודלו מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים לחלוטין. המקור לבשר מלאכותי הוא תאים של בעלי-חיים. בניסוי חלוצי בתחום, שנערך ב- Touro College שבניו יורק ופורסם בסוף שנת 2002, השתמש הצוות של מוריס בנג'מינסון בתאים שהוצאו מגופם של דגי זהב, שהומתו לשם כך; תאים אלה גודלו מיד מחוץ לגוף בתוך נוזל. אולם ב-New Harvest צופים עתיד טכנולוגי קרוב, שבו השימוש בבעלי-חיים יהיה מצומצם מאוד. באתר החברה טוענים, שבעיקרון ניתן להשתמש בתא אחד מיצור חי לאספקת תצרוכת הבשר השנתית של כל בני-האדם בעולם. זהו עדיין חזון רחוק, אולם בנג'מינסון מזכיר טכנולוגיה אפשרית של גידול דורות של תאים זה מזה, וכן נטילת תאים מחיות באמצעות ביופסיה, ללא הרג (אם כי מדובר בהליך לא נעים שמבוצע בחיה שבויה). אפשרות אחרת, שהועלתה בעיתונות באופן דמיוני עבור מי שאינם מעוניינים לפגוע בחיות, היא עריכת ביופסיה עצמית וגידול רקמת בשר המבוססת על תאים מגופך שלך.
 

רקמות בשר תרנגול הודו שגודלו בתרבית, בהגדלה (אוניברסיטת מרילנד, 2005)
רקמות בשר תרנגול הודו שגודלו בתרבית, בהגדלה (אוניברסיטת מרילנד, 2005) 

הטכנולוגיה

בשר מלאכותי מבוסס על תאים המסוגלים ליצור רקמות שריר (מיובלאסטים). באופן כללי, גידול הרקמות דורש שלושה תנאים:   •  הזנה: התאים מושרים בנוזל, שמתוכו הם שואבים חומרי בניין. החומרים שנעשה בהם שימוש בניסויים לקוחים בעיקר מגוף חיות, אולם בעתיד הם עשויים להיות צמחיים לחלוטין, כגון תמיסה שעיקרה מים וגלוקוז, או פטריות מסוימות.   •  תמיכה: התאים צריכים להיצמד למשהו כדי להתפתח – קרומים או מבנים ספוגיים. אחת הטכניקות הניסיוניות כוללת הסרת מעטה התאים הדק שהתפתח והנחת שכבות תאים זו על גבי זו כדי ליצור רקמה מעובה.   •  פעילות: התפתחות רקמת שריר מלאכותית דורשת הדמיה כלשהי של התכווצות שרירים. האפשרויות שהוזכרו במאמרים בנושא כוללות התכווצות ומתיחה מכאניים, או העברת זרם חשמלי ברקמה. הדרישות שלעיל, שהן כמובן מסובכות ביותר לביצוע מבחינה טכנולוגית, עדיין מייצרות רקמה פשוטה ואחידה. אם יהיה לכך יישום מסחרי, הוא יתמקד במוצרים הדומים לבשר טחון. כדי לייצר רקמה הדומה לשריר של ממש, יש צורך לשלב בין תאי השריר גם תאים אחרים כגון תאי שומן, ולהוביל חומרי הזנה באמצעות מערכת המקבילה לנימי דם; ב-New Harvest מעריכים שיידרשו לכך למעלה מעשר שנים. כדאי לציין עוד, שייצור בשר מלאכותי אינו מחייב כל שימוש בהנדסה גנטית.

איור לתהליך הייצור של בשר מלאכותי, מתוך כנס מזון ,אמנות ומדע שנערך ב-29.6.2007 ב-Centraal Museum, אוטרכט.
איור לתהליך הייצור של בשר מלאכותי, מתוך כנס "מזון ,אמנות ומדע" שנערך ב-29.6.2007 ב-Centraal Museum, אוטרכט. 

המשקיעים

קשה להשיג מימון לפרויקט הבשר המלאכותי. הניסויים של בנג'מינסון מומנו על-ידי סוכנות החלל האמריקאית (NASA) במחשבה על הזנת אסטרונאוטים בחלל. לכן, מראש לא דובר על פרויקט ישים מבחינה מסחרית. עם פרסום הניסויים, הייתה חשיפה גדולה גם להצעתו של ולדימיר מירונוב, מנהל מעבדת הנדסת רקמות באוניברסיטה הרפואית של קרוליינה הדרומית, שהצעתו לגידול תאי שריר בשיטה אחרת נדחתה על-ידי NASA. מנהל הסוכנות צוטט בכתב-העת New Scientist: "אנשים על-פני כדור הארץ הם צמחונים וטבעונים והם מסתדרים לא רע. יעיל יותר לגדל צמחים ולאכול אותם." כיום, פרויקט מחקר בולט בתחום הבשר המלאכותי נערך באוניברסיטת אוטרכט במימון ממשלת הולנד, כחלק מתוכנית לאומית להגביל את ההרס הסביבתי הכרוך בייצור מזון. ב-New Scientist הוזכר שגורמים כמו מקדונלד'ס "מביעים עניין", אבל מכאן ועד למימון פרויקט מסחרי הדרך ארוכה. המדענים שעוסקים בתחום מגיעים ממחלקות לביולוגיה, לרפואה ולתזונה, וראש הפרויקט באוניברסיטת אוטרכט, הנק האגסמן, עובד במחלקה למדע הבשר.

מי צריך בשר מלאכותי?

הפוטנציאל של בשר מלאכותי הוא עצום: בלי עינוי והרג של חיות, ניצול יעיל של משאבים סביבתיים בהשוואה לחקלאות בעלי-חיים, זיהום סביבתי מועט, ללא שימוש בכימיקלים המזיקים לצרכן הבשר, ועם פוטנציאל לצמצם נזקים בריאותיים נוספים לצרכני הבשר, באמצעות ייצור רקמה דלת-שומן וכדומה. הטכנולוגיה הניסויית הקיימת יקרה ביותר, אבל כאשר יגיעו הדברים לייצור המוני, המוצר יהיה זול מאוד; מירונוב, למשל, חוזה שבעתיד תהיה במטבחים ביתיים מכונת ייצור בשר מלאכותי, בדומה למכונה ביתית לייצור לחם. הלקוחות של הבשר המלאכותי צפויים להיות צמחונים המעוניינים בטעם של בשר, או אוכלי בשר החוששים מבשר שומני ועתיר חומרי הדברה, הורמונים ופתוגנים. אבל אפילו מקדמי הטכנולוגיה החדשה אינם בטוחים איזה שימוש ייעשה בה. בחברת New Harvest שמים את הבשר המלאכותי בשורה אחת עם תחליפי בשר קיימים מסויה ומצמחים אחרים, שהחברה מפרסמת. אחד מחוקרי החברה, ג'ייסון מת'ני, אמר לכתבת AlterNet, שבשר מלאכותי עשוי להיות צעד מעבר, מעין "מתאדון לאוכלי בשר", שיקל עליהם את המעבר מבשר לצמחונות. מת'ני הוא צמחוני שפרסם מאמרים בנושא זכויות בעלי-חיים ועבד בארגון רווחת בעלי-החיים HSUS.

בעניין הגועל

מת'ני מדווח על חשדנות וגועל כלפי הבשר המלאכותי, דבר המשתקף גם בחלק מהתגובות לנושא בעיתונות. קשה להבין כיצד מוצר שגדל במכלים סטריליים על מצע נקי יכול להגעיל יותר מבשר "רגיל" – פגר מרקיב של חיה ספוגת מחלות ורעלים, שהוטבעה באמבט רווי הפרשות במשחטה לפני ששפכו את מעיה. אולי הגועל מבשר מלאכותי נובע ממקור אחר: מעצם המחשבה על אכילת גוף חי. מחשבה כזו, שאם הופכים בה בגלוי היא עלולה להתחבר באופן מטריד לרעיון של אכילת הגוף שלך עצמך או של קרוב משפחה שנפטר – הודחקה ביסודיות כשמדובר בבשר מן החי. אולם היא צצה בהכרח במוצר בשרי, שהליכי ייצורו קיימים בהכרח בתודעה.

בשר מלאכותי שגודל מתוך תאים של צפרדע (Carlijn Bolts, Technische Universiteit Eindhoven)
בשר מלאכותי שגודל מתוך תאים של צפרדע (Carlijn Bolts, Technische Universiteit Eindhoven) 

ממש לא טבעי

אולי בעיית התדמית של בשר מלאכותי נובעת מעצם החידוש? קשה לקבל הסבר זה בעולם שמקבל בהתלהבות חטיפים חדשים עם צבע וטעם של פלסטיק. אחד מן האתגרים שאנשי New Harvest מתמודדים אתם הוא הטענה שבשר מלאכותי אינו טבעי. בתשובות לשאלות נפוצות באתר החברה, נכתב: "בשר מלאכותי אינו טבעי באותו אופן שבו לחם, גבינה, יוגורט ויין אינם טבעיים. בכולם מעורב עיבוד של מרכיבים שנלקחו ממקורות טבעיים." באתר מזכירים שבמשקים מתועשים הכל מלאכותי: המכלאה, הורמונים סינתטיים הניתנים בהזרקה, תזונה המלאה באנטיביוטיקה ובהפרשות בעלי-חיים. אולם אלה הם הסברים התוקפים את המוצרים המקובלים מבלי להגן למעשה על הבשר המלאכותי. ככל הנראה, הבעיה בבשר מלאכותי טמונה ביצירת קטגוריה ביולוגית-טכנולוגית חדשה, הפורעת את הסיווגים המקובלים לסדרי עולם ופורצת את הגבול שבין חי לצומח. כלומר, לא המוצר עצמו מעורר דחייה, אלא חוסר היכולת לסווג אותו בקטגוריה מוכרת. לכן כל עוד יש לאנשים תפיסה חותכת של גבולות נוקשים בין חי לצומח, בשר מלאכותי ודאי ירתיע אותם. יצירה של קטגוריה חדשה תהיה אטית הרבה יותר מקבלתם של מוצרים מסחריים בסיווג מוכר.

אותנטיות וכוח

כבר עשרות שנים שקיימים בשוק נקניקיות ומוצרים צמחיים אחרים, המחקים מוצרי בשר בדיוק רב כל-כך שהם עשויים להטעות אוכלי בשר. הבשר המלאכותי יהווה אפוא רק חוליה נוספת בטשטוש הייחוד הקולינרי של מוצרי בשר. בהתחשב בכך שחיקויי הבשר הצמחיים פחות מזיקים לבריאות במידה ניכרת מהמוצרים הבשריים, נראה שאם מקור העניין שיש לצרכנים בבשר היה הטעם בלבד, שוק התחליפים כבר היה משתלט מזמן על שוק הבשר. אולם אנשים מתעקשים לאכול בשר ומתבצרים מאחורי הבדלי טעם זעירים. ההסבר המשכנע ביותר לכך הוא רצון לא מודע (ובמקרים של אוכלי "בשר אדום" ואוכלי "על האש" רבים – רצון מודע בהחלט) לאכול חיות מתות. בתרבות המערב כיום, כמו בתרבויות אחרות ובזמנים אחרים, קיימת מערכת סמלית עמוקה המקשרת בשר חיות מתות עם כוח ומעמד, במקביל לקישור מזון צמחי עם נחיתות חברתית וגופנית. הבשר המלאכותי יציב אתגר חדש בפני מערכות סמלים אלה, אך במידה שייצורו יתנהל ללא אלימות כלפי חיות – סביר להניח שרוב הצרכנים יסווגו אותו כסוג של מוצר צמחי, ויטענו בלהט ש"משהו חסר" בו. עם התפשטות הטכנולוגיה, ודאי נחזה בטרנד של צרכנים שעושים "חזרה לבשר" על משקל של "חזרה לטבע", ומשכנעים את עצמם שאכילת נתח גוף של חיה משיבה להם חיבור לעולם שאבד תחת נחשול הטכנולוגיה הגואה. לעומת אלה, ודאי יהיו צמחונים רבים שנמנעים מבשר מלאכותי מתוך רצון להחרים את מכלול מערכת הסמלים והערכים הקשורה בבשר. ניצנים למגמות אלה ניכרים כבר כיום ביחס לתחליפי הבשר הצמחיים.

עיצוב דמיוני של בשר מלאכותי לפי דימוי של חתך במעי פרה (ג'יימס קינג, אפריל 2007)
עיצוב דמיוני של בשר מלאכותי לפי דימוי של חתך במעי פרה (ג'יימס קינג, אפריל 2007) 

עתיד ותעשייה

האם יש אפוא תקווה לבשר המלאכותי? אם אמנם ניתן לייצר בשר מלאכותי זול יותר ונקי יותר מבשר חיות, נדמה כאילו דבר לא יעמוד בפני הכוח הכלכלי של הבשר המלאכותי. אולם הפיתוח של מוצר זול תלוי בביקוש ראשוני, שקשה מאוד ליצור. ומעבר לכך, אם הביקוש אכן ייווצר, תעשיות הבשר ודאי יפעילו לחץ כדי לחנוק את הטכנולוגיה החדשה – למשל, באמצעות קידום תקנות בטיחות מזון מגבילות בארצות-הברית. המאבק האמיתי על עתיד הבשר המלאכותי עדיין לא החל.

מקורות
New Harvest (website), accessed 30.11.2007. Debra Solomon, "Controversial Snacks and Mild-Mannered Symposium", Culiblog, 7.7.2007. James King, "Dressing the Meat of Tomorrow", 22.4.2007. Dan Goodman, "Newsflash: Meatsacks Already Being Made", The Samovar, 27.5.2007. Mike Adams, "Artificial Meat Would Be a Preferable Alternative to the Cruelty and Environmental Impact of Factory Farms", New Target, 18.1.2007. Traci Hukill, "Would You Eat Lab-Grown Meat?", AlterNet, 12.7.2006. "Test Tube Burger Grows On You", Charleston.net, 12.7.2006. "Academic Paper Says Edible Meat Can be Grown in a Lab on Industrial Scale", Gizmag, 16.8.2005. The Australian Associated Press, "Scientists Aim for Lab-Grown Meat", Truth Out, 15.8.2005. Ian Sample, "When Meat is Not Murder", The Guardian, 13.8.2005. "Artificial Meat Could Be Grown on a Large Scale", Universe Today (original source: UM news release), 6.7.2005. P.D. Edelman, D.C. McFarland, V.A. Mironov and J.G. Matheny, "Commentary: In Vitro-Cultured Meat Production, Tissue Engineering 11(5-6), 2005, pp. 659-662. Wendy Wolfson, "Lab-Grown Steaks Nearing the Menu", New Scientist, 30.12.2002.