חוקרים מהרווארד: חלב זה מיותר

משרד החקלאות של ארצות הברית קורא לצריכת שלושה מוצרי חלב ביום כאמצעי להשגת כמות מספקת של סידן לבניין העצם. חוות דעת זו שימשה מזה שנים גופים העוסקים בשיווק חלב, ביניהם גם מועצת החלב הישראלית, המריצה את קמפיין "שלושה מוצרי חלב ביום". בעקבות זאת, תזונה עשירה בסידן הפכה להיות מזוהה בתודעת הציבור עם תזונה עשירה במוצרי חלב, באופן כמעט אוטומטי . אך עד כמה חוות דעת זו אכן רלוונטית? נייר עמדה שנכתב על-ידי צמד חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ופורסם לאחרונה בכתב-העת של האגודה הרפואית האמריקאית (JAMA) מערער על הנחה זו, ומצביע על כך שבתזונה בריאה ניתן להשיג די והותר סידן גם ממקורות צמחיים, וכי החסרונות של צריכת חלב עולים על יתרונותיה:

"לבני-אדם אין צורך תזונתי בחלב בעלי-חיים, שהוא תוספת מאוחרת אבולוציונית לתזונה. בני-אדם מודרניים השיגו, כמשוער, תזונה הולמת למשך כמיליוניום לפני ביות בהמות חולבות, ואוכלוסיות רבות ברחבי העולם כיום צורכות מעט מאוד חלב, או בכלל לא, בין אם מסיבות ביולוגיות (מחסור בלקטאז), חוסר זמינות, או העדפה תרבותית. כמות סידן המספיקה לבריאות העצם, שלעתים קרובות מוצגת כהצדקה העיקרית לצריכה גבוהה של מוצרי חלב, ניתנת להשגה ממקורות רבים אחרים. למעשה, ההמלצות על צריכת סידן בארצות-הברית מבוססות בעיקר על מחקרי מאזן שנערכו לאורך שלושה שבועות או פחות, והן ככל הנראה מפריזות בהערכת הדרישות התזונתיות, ועוברות בהרבה את ההמלצות בבריטניה. ברחבי העולם שיעורי השברים בעצמות נוטים להיות נמוכים יותר במדינות שלא צורכות חלב בהשוואה לאלו שכן. יתר על כך, צריכת חלב לא מגנה מפני שברים בעצמות בקרב מבוגרים, זאת על-פי מטא-אנליזות".

חלב וסרטן

נייר העמדה מרחיב ומצביע על כך, שצריכת חלב היא לא רק בלתי-הכרחית לתזונה בריאה, אלא גם בעלת חסרונות משמעותיים: חלב מכיל כמויות גדולות של הורמונים אנאבוליים המיוצרים באופן טבעי על-ידי הפרות, הכבשים והעזים. בעוד שהורמונים אלו הם רכיב חשוב להתפתחות ולגדילה המהירה של עגלים, טלאים או גדיים בשלבים הראשונים של חייהם, הם בריאים פחות בתור מרכיב בתזונתם של בני-אדם בוגרים, ואף מקושרים עם סיכון מוגבר להתפתחות סרטן. עוד מוסיפים החוקרים, כי מכיוון שבתעשיית החלב המודרנית נהוג לעבר את הפרות באופן חוזר ונשנה כדי להגביר את תנובת החלב שלהן, הן מייצרות גם כמות גבוהה במיוחד של הורמוני מין.

למידע נוסף על הורמונים בחלב מומלץ לקרוא את מאמרן המקיף של טל חייקין וד"ר גילה בן דוד.

חלב דל-שומן? לא ממש משנה

במדינות המערב נהוג על-פי רוב שלא לצורך חלב מלא אלא חלב מופחת שומן. נייר העמדה מצביע על כך, שההנחה בדבר התועלת הבריאותית שבכך מוטלת בספק, ואינה נתמכת בראיות מוצקות. מכיוון שצריכת מוצרי חלב דלי-שומן מעוררת תחושת שובע חלשה יותר, היא מובילה בסופו של דבר לצריכה מוגברת של קלוריות. היות שהחלב נצרך לרוב במשקאות ממותקים, כגון שוקו, הנזק שבהפחתת אחוז השומן בחלב עולה על התועלת, מכיוון שהסוכר המתוסף לחלב גרוע עוד יותר מהשומן.

בתקשורת הישראלית

נייר העמדה החדש נידון רבות בתקשורת הישראלית. בין השאר, קטע בנושא שודר בתכנית הרדיו "שי ודרור" ב-FM103. בגלובס התפרסמה כתבה תחת הכותרת "אסור לבני אדם לגעת בחלב פרה ומוצריו – זה רק לעגלים" (4.8.2013), ובקטע ששודר ב"תכנית הבוקר" של ערוץ 2 אירחו אברי גלעד והילה קורח את ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לרפואת משפחה, שצידד בחוות דעתם של החוקרים, ואת ד"ר צחי גרוסמן, שהציג את הצד הנגדי. על אף שד"ר גרוסמן הוזמן להציג את הצד הנגדי לנייר העמדה, גם הוא הודה שבתזונה עשירה בקטניות וירקות אין כל בעיה להשיג כמות מספקת של סידן גם ללא מוצרי חלב, אם כי לטענתו קשה לשכנע ילדים לאכול אותם, כך שאין ברירה אלא להמליץ על חלב ומוצריו. מנחה התכנית אברי גלעד, שבעצמו הפך לאחרונה לטבעוני, אמר בתגובה שהוא ישמח לחלוק בניסיונו האישי ממשפחתו שלו, ולספר כיצד לעודד ילדים לצריכת יותר מזון בריא מהצומח. מנחת התכנית השנייה, הילה קורח, ציינה שבזמן שיש קמפיינים אינטנסיביים המעודדים שתיית חלב כמקור לסידן, אין קמפיינים המעודדים באופן דומה גם צריכת סידן מהצומח, ולכן אין להתפלא על כך שמוצרי חלב זוכים לפופולאריות. בעיתון "הארץ" התפרסם טור בנושא נייר העמדה: "חוקרים מהרווארד מערערים על חשיבות החלב בתפריט היומי" מאת טל חייקין וד"ר מיכאל ויינפאס (5.8.2013).

חדשות טובות לפרות

ההמלצה נגד צריכת מוצרי חלב היא חדשות טובות לפרות, לכבשים ולעזים בתעשיית החלב. בניגוד לדימוי שהצליחה התעשייה לבנות לעצמה, של פרקטיקה המבוססת על שיתוף פעולה בין החיות לבני-האדם, המציאות היא של ניצול גס, שבמסגרתו בעלי-חיים מוחזקים בתנאים גרועים מאוד. הרוב המוחלט של בעלי-חיים בתעשייה מוחזק ברפתות ובדירים סגורים, בלי לצאת למרעה בשום שלב של חייהם (בישראל אין ולו רפת חלב אחת שבה מקובל להוציא את הפרות אל מחוץ למבנה). זני הפרות המשמשים בתעשיית החלב עברו ברירה מלאכותית אינטנסיבית במטרה להגביר את תפוקת החלב למקסימום. זאת על אף שהדבר בא על חשבון בריאות הפרות, ומגביר את הסיכון לבעיות קשות ומתמשכות כמו דלקות עטינים או צליעה וקשיים בהליכה, הנגרמים מהמשקל העצום של העטינים. עוד נהוג לעבר את הפרות באופן חוזר ונשנה באמצעות הזרעה מלאכותית, ולהפריד אותן מהעגלים שלהן זמן קצר לאחר שהם נולדים. פעולות אלימות כגון גדיעת או צריבת קרניים או צריבת מספר על הגוף מתבצעות בפרות באופן שגרתי. מצבן של הכבשים והעזים בתעשיית החלב גרוע כמעט באותה מידה: אמנם העיוות הגנטי שלהן אינו מרחיק-לכת כמו זה של הפרות, אך גם הן מוחזקות במשקים מתועשים בתנאים ירודים, מופרדות מצאצאיהן מייד לאחר הלידה וסובלות מטיפול אלים במהלך כל שלבי חייהן.

רוצה לדעת עוד ?

אפשר לשאול את התזונאית שלנו באתגר 22

כן, אני רוצה!

אולי יעניין אותך לקרוא