"ילדים עמידים"

טבעונות בריאותית

ילדים עמידים יצא לאור בראשית שנת 2007 בהוצאת פוקוס, כשנה לאחר המקור האמריקאי. זהו ספר הפונה להורים בעתיד ובהווה ומציע תוכנית מעשית למניעת חלק ניכר ממחלות הילדות, לגדילה בריאה ובעיקר למניעת מחלות שעלולות להתפתח בגיל מבוגר. כל זאת על-ידי ביסוס תזונת המשפחה כולה על תפריט בריא. יותר ממחצית הספר היא סקירת סוגיות הקשורות בתזונת ילדים ובבריאות, על סמך מאות מקורות מדעיים עדכניים ובשילוב נקודות מניסיונו הקליני של פורמן. שאר הספר כולל עצות מעשיות למימוש השינוי התזונתי, עם רשימת מתכונים ארוכה. ילדים עמידים מומלץ ביותר גם לקוראי ספרו הקודם של פורמן, לאכול כדי לחיות. פורמן חוזר על ספרו הקודם רק בעיקרון הכללי: הרוב הגורף של המחלות בחברה המערבית קשור בתזונה לקויה, שעיקרה מוצרים מן החי ומוצרים מעובדים מן הצומח; תזונה מיטבית, לעומת זאת, חייבת להתבסס על ירקות, פירות, קטניות, דגנית מלאים, אגוזים וזרעים – כולם בדרגת עיבוד מזערית; וכאשר זהו המזון שנמצא בבית, אפשר לאכול ממנו כמה שרוצים, ללא הגבלת קלוריות וללא תכנון מיוחד של הרכב הארוחות. במעבר לעיקרון זה, ילדים עמידים אינו חוזר על לאכול כדי לחיות.

משפחת פורמן באתר www.drfuhrman.com. מעבר למאות המקורות המדעיים, רבות מן העצות המעשיות בספר
מסתמכות על ניסיונו של פורמן בתור אב ולעתים גם מובאים רעיונות של הבנות. 

חשדות נפוצים

פורמן נאלץ להתמודד עם החשדנות היתירה, הרווחת בעניין טבעונות לילדים. מאחר שמוצרים מן החי וכן מוצרים מעובדים ועתירי סוכר, שמן או מלח גורמים מחלות רבות, ולעומת זאת מוצרים לא מעובדים מן הצומח מספקים הגנה פעילה ממחלות (בעיקר סרטן), השאלה שנותרת היא: האם תזונה מלאה מן הצומח מספקת את כל המרכיבים התזונתיים הנחוצים לבני-אדם בתהליך הגדילה? התשובה החד-משמעית היא "כן", ללא כל קושי, ובכלל זה חלבון וסידן. זוהי התזונה המיטבית להתפתחות הגוף בכלל והמוח בפרט. אין הבדל ממשי בין המזון המתאים לילדים למזון המתאים להוריהם – מלבד היתרון הבריאותי הגדול של חלב אם בשלב הינקות. פורמן מאשר, שצמיחתם של ילדים הניזונים ממזון בריא איטית יותר מהצמיחה הממוצעת במערב, אולם זהו דווקא יתרון. למשל, הבגרות המינית של נשים הוקדמה בחמש שנים בקירוב מאז המאה ה-19 – תופעה המקושרת למחלות, ובעיקר סרטן השד.

פורמן מסויג מתוספי תזונה בגלל מיעוט המרכיבים שיש בהם ובידודם לעומת המרכיבים המצויים בצמחים לא מעובדים. עם זאת, הוא ממליץ על נטילת מולטי-ויטמין נטול ויטמין A, עם דגש מיוחד על ויטמין B12 וויטמין D. כמו כן, במקרים רבים הוא ממליץ ליטול חומצה דוקוסהקסנואית (DHA) העשויה מאצות (לא מדגים) – החיונית להתפתחות מיטבית של המוח.

חשד נפוץ שמזכיר פורמן הוא הקשר בין צמחונות לאנורקסיה נוירוזה. במידה שחשד זה רציונאלי, הוא מבוסס על כך שאנורקטיות פונות לעתים לצמחונות; אלא שההפך אינו רלוונטי – הצמחונות אינה מובילה לאנורקסיה. בכל מקרה, אין למצב זה קשר לתוכנית של פורמן, שמתבססת על מעבר המשפחה כולה לתזונה בריאותית. פורמן אף מעלה השערה, שטבעונות בריאותית עשויה להפחית את מקרי האנורקסיה כי היא מאפשרת לאכול ללא הגבלה ולהישאר רזה – שלא כמו התזונה המערבית המקובלת, שכוללת קונפליקט מתמיד בין אכילה מספקת לגזרה רזה.

מחלות ילדים

פורמן סוקר שורה של מחלות ילדים, הנובעות בעיקרן מתזונה לקויה וניתנות לטיפול באמצעות התפריט שהוא מציע כעיקרון מונע, העומד מול הנטייה הרווחת של רופאים להציף את הילדים החולים בתרופות, ובמיוחד באנטיביוטיקה. לדברי פורמן, 90% ויותר מהאנטיביוטיקה בארצות-הברית ניתנת במקרים שאין בה תועלת (זיהומים נגיפיים) ולמרות נזקים קשים ורבים שהיא גורמת. כאן הפיתרון המרכזי אינו תזונתי – פשוט כדאי להגביל את האנטיביוטיקה למקרים של זיהומים חמורים או מסכני חיים.

נושא נוסף הקשור בתרופות הוא העלייה במתן אמפטאמינים ותרופות ממריצות לילדים, כתוצאה מעלייה דרמטית באבחנת הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). התרופות להפרעות אלה נושאות תופעות-לוואי קשות, סכנות אפשריות לטווח ארוך ולעתים קרובות אין בהן תועלת. זאת לעומת שינוי תזונתי, שנמצא כיעיל ביותר לטיפול ב-ADHD: אימוץ תזונה בעלת ערך תזונתי גבוה, סילוק מזונות מעובדים, אכילת מזונות המכילים חומצות שומן מקבוצת אומגה-3 (זרעי פשתן, אגוזי מלך, פולי סויה וירקות עלים ירוקים) ונטילת תוסף של חומצה דוקוסהקסנואית.

פורמן סוקר גם את הקשר שנמצא בין אכילת מזונות מן החי, העשירים בחלבון ובשומן, וכן לחם לבן ומרגרינה, לבין שכיחות גבוהה של אלרגיות ואסתמה בילדים. במקביל לכך, נמצא שאלרגיות ואסתמה קשורות לצריכה דלה של מוצרים צמחיים כגון ירקות ואגוזים.

בעיה נפוצה אחרת היא הפרעות בעיכול, וכאן המקור המרכזי לנזק הוא מוצרי חלב פרה. למרות הפרסום המסיבי של חלב כ"מוצר בריאות", בפועל הוא עלול לגרום אלרגיות, סדק (פיסורה) בפי-הטבעת, סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), עצירות כרונית, מחלת קרוהן, דלקות אוזניים, התקפי לב, טרשת נפוצה וסרטן בלוטת הערמונית.

מחלות מבוגרים מתחילות בינקות

אחד מן הנושאים החשובים בילדים עמידים הוא השפעת התזונה בגיל צעיר על הבריאות בטווח הארוך. מה שהילד אוכל מלידה, ולמעשה מה שאמו אכלה עד שנה לפני תחילת ההיריון – משפיע על נטייתו לחלות במשך כל חייו. הנטייה למחלות שמהן מתים רוב האנשים במערב, נקבעת במידה רבה על-ידי התזונה הלקויה בראשית החיים, כאשר הגוף גדל והתרבות התאים בשיאה.

פורמן סוקר שורה של מחקרים, המראים התאמה בין שישה סוגי סרטן לבין משקל גוף גבוה בגיל צעיר מאוד וכן התפתחות מהירה בגיל מוקדם – הן התפתחות לגובה והן בגרות מינית (כל אלה מקושרים לתזונה המערבית הטיפוסית). באופן ספציפי יותר, יש התאמה בין צריכה גבוהה של בשר ובמיוחד מוצרי חלב בגיל צעיר לבין תחלואה במספר סוגי סרטן בגיל מבוגר. זאת בעוד שצריכה מוגברת של מזונות צמחיים, כגון פירות, מקושרת להקטנת הסיכון.

גם נזק ללב ולכלי הדם, שעלול לגרום מוות בבגרות, נקבע במידה הרבה ביותר על-ידי התזונה בגיל צעיר. תזונה דלה בסיבים תזונתיים (צמחים מעובדים) ועשירה בשומן רווי (מוצרים מן החי) יוצרת פגיעות להתקפי לב.

שיא השפעתה של התזונה על הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב הוא בגילאים 15-2 בקירוב. אם בספר לאכול כדי לחיות פנה פורמן לקהל המבוגרים והציע שינוי תזונתי כאמצעי למניעת מחלות ולריפוין בהווה, בילדים עמידים הוא מציג נתונים נוספים, כשהשורה התחתונה היא (עמ' 109): "שינויים קלים בתקופת הילדות הם משמעותיים; בתקופת הבגרות דרושים שינויים גדולים יותר על מנת לפצות על טעויות תזונתיות קלות בתקופת הילדות".

העיקרון המשפחתי

פורמן מתמודד בהרחבה עם הטענה הנפוצה, שילדים אינם אוהבים מזון בריאות ומעדיפים ג'אנק פוד. מסתבר, שהבעיה אינה בילדים אלא בגישת ההורים ובהרגלים שלהם. כשפונים אל פורמן ילדים חולים, הוא מזמין את כל המשפחה ומציע שינוי תזונתי כולל בבית, בהנחה שאין טעם להציע לילד מזון משופר כל עוד מצוי בהישג ידו שפע של מזון מוכר ומזיק ודוגמה הורית להעדפות פסולות. התוכנית התזונתית מתמקדת אפוא פחות בילד החולה ויותר בסביבתו.

ומה לעשות אם הילד לא רוצה לאכול את המזון המשופר? פורמן משיב בנחרצות: כשהוא יהיה רעב באמת, הוא יאכל; אין כל סכנה שהוא יזיק לעצמו בגלל מחסור במזון. חשוב ביותר להימנע תמיד מהפעלת לחץ על ילדים לאכול מזון בריא – מעשה שמועד להשניא על הילד את האכילה. המפתח הוא בדוגמה אישית ובזמינות המזון בבית (תוך צמצום עדין של כוח המשיכה של מזון בחוץ, למשל: הימנעות מאכילה משותפת במזללות, יציאה לאירועים על בטן מלאה והכנת מנות מושכות לבית-הספר).

מעבר לסילוק המוצרים מן החי ומוצרים עתירי שמן, סוכר ומלח, פורמן מציג שורה ארוכה של טיפים ומתכונים, שיהפכו את המזון הבריא למושך עבור הילדים. אולם יש לזכור, ששינוי בתפריט דורש תקופת הסתגלות: מחקר מסוים מראה, שרוב ההורים מתייאשים לאחר חמישה ניסיונות להציג פריט מזון לילד, בעוד שדרושים 15-8 ניסיונות כדי לפתח חיבה למאכל חדש.

הערה לנוער

ילדים עמידים נכתב עבור הורים ואנשים המתכננים הקמת משפחה. אולם הספר מומלץ מאוד גם לנוער, שבחר בצמחונות ובטבעונות מטעמי מוסר: זאת הן בזכות המידע התזונתי-בריאותי שיש בו, והן הודות לרעיון, שתזונה בריאה היא פרויקט משפחתי ולא עניין אישי גרידא. כדאי להציע להורים לקרוא את הספר כהזמנה לשינוי משותף של ההרגלים בבית כולו.