"שוטי החלב": על נזקי החלב לבריאות

על המחבר

ד"ר אריה אבני הוא רופא כירורג, מומחה בתפקוד ובפתולוגיה של מערכת העיכול. לאחר עיסוק ממושך בתחום זה, הוא למד הומיאופתיה, תזונה ואירידולוגיה. ב-1992 הוא גילה "כי חלב פרה מחסל אוכלוסיות בריאות בעולם המערבי", וכתב על כך ספר: "עזוב ת'עטינים שלי! רקוויאם לחלב". הספר הופץ במשך שבועות אחדים והוסר מהמדפים כי "יצרנית חלב גדולה מאוד המליצה לא למכור ספר שיש לו 'אפקטים כלכליים שליליים'." "שוטי החלב" הוא המהדורה המורחבת והמעודכנת של הספר הראשון, והפעם בהוצאת פוקוס. הספר ראה אור בשנת 2006 והוא עדיין מוצג למכירה בחנויות.

לעגלים בלבד!

התזה של "שוטי החלב" פשוטה: חלב פרה אינו מיועד למאכל אדם. החלב ומוצריו גורמים שורה ארוכה מאוד של מחלות בכל גיל ובכל אוכלוסייה, ולכן יש להימנע כליל מצריכת מוצרי חלב. אבני ממליץ בדרך-כלל על טבעונות בתור התזונה הטובה ביותר לבריאות, אך לעתים הוא ממליץ גם על אכילת מוצרים כלשהם מן החי, מבלי לדון בכך ברצינות. הוא גם מרבה להסתמך על ניסויים בבעלי-חיים (מתוך הספרות המדעית) לאישוש טענותיו.

עניין של סגנון

אי-אפשר לדון ב"שוטי החלב" מבלי להתייחס לסגנונו החריג של הספר. "שוטי החלב" מלא וגדוש בהתבדחויות ובגלישות מן הנושא, ומעורר רושם של טיוטה פרטית, לפני עריכה. החופש הסגנוני עלול להסוות את הידע הרב של אבני, את ניסיונו הרפואי העשיר ואת נימוקיו הרציניים. ההקדמות והחלק הראשון של הספר (עד עמ' 64) חופשיים במיוחד – המחבר מרבה להציג את עצמו כדון קישוט, קורא לשמוע בעצת הרמב"ם ומבאר את כוונות "הכול-יכול". הפרקים הבאים ענייניים יותר ומסתמכים במידה רבה על ספרות מדעית סטנדרטית (אם כי ללא מראי-מקום אלא רק רשימת מקורות לכל פרק).

התוכן

מוקד העניין הרפואי של אבני אינו התופעות המוכרות, יחסית, של אלרגיה לחלב פרה ואי-סבילות ללקטוז (סוכר החלב). נהפוך הוא: המחבר רואה בתופעות אלה סימני אזהרה מפני נזקים הרבה יותר גדולים אך סמויים. אנשים שזיהו בעצמם רגישות לחלב, מפסיקים לצרוך אותו – וכך דווקא הם ניצלים מנזקיו. הנזקים שסוקר אבני כוללים (רשימה חלקית): דימום במערכת העיכול של תינוקות; סוכרת נעורים; מחלת קרוהן; נקבוביות העצם (אוסטיאופורוזיס); כאבי מחזור וגלי חום בנשים; ירוד (קטרקט); דימום המעי הגס מפי-הטבעת; מחלות כלי דם ולב; סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן הערמונית וגידולים ממאירים אחרים. ברוב המקרים מסביר אבני בבהירות רבה כיצד גורמים מרכיבי החלב למחלה. הספר כולל גם הסברים על מערכת העיכול, על יתרונות הסויה, על איזון בצריכת שומנים, על פחמימות רצויות יותר ופחות, ובסוף הספר יש גם מתכונים (חלקם עם מוצרים מהחי).

לסיכום, קריאת "שוטי החלב" מחייבת רצון טוב, הן בגלל סגנון הכתיבה והן עקב השילוב בין טענות מגובות היטב לטענות שיש בהן מידה רבה של ניחוש. אולם הקריאה בספר מתגמלת, וקשה לסיים את "שוטי החלב" מבלי לשקול מחדש הרגלי תזונה שלא חשבת עליהם עד כה.