"התחדשות"

פנינה בר-סלע

ד"ר פנינה בר-סלע מנהלת זה קרוב לשני עשורים את "מרכז התחדשות – לבריאות טבעית, לניקוי גוף, נפש ורוח", בכפר הצמחונים אמירים. קודם שהשתלמה בארצות-הברית בשיטת ויגמור, שעומדת בבסיס הפעילות של "מרכז התחדשות", קיבלה בר-סלע תואר דוקטור במחלקה לרפואה ניסויית ולחקר הסרטן בבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית (1973) ועבדה במחלקה לחקר הסרטן בטכניון ובבית-חולים "העמק". את המעבר ההדרגתי לטבעונות בכלל ולשיטת ויגמור בפרט ערכה בעקבות כישלון הרפואה הקונבנציונלית לטפל כראוי במחלות בדרכי העיכול, שמהן סבלה מאז ילדותה. רק בגיל מבוגר למדי היא למדה לחיות טוב – ללא שום מוצר מן החי וללא מזונות תעשייתיים.

אן ויגמור

אן ויגמור (1994-1909) התאכזבה אף היא מאזלת-היד של הרפואה הקונבנציונלית לנוכח מחלות שמיררו את חייה ותאונות שעברה. ויגמור ריפאה את עצמה תוך חיבור בין הידע הרפואי המסורתי שירשה מסבתה בליטא לבין ידע עדכני וניסיון שרכשה בטיפול התנדבותי בחולים בשכונות מצוקה ובבתי אבות. ב-1963 היא הקימה בבוסטון את "מכון היפוקרטס" (כיום בפלורידה) המספק שירותי תזונה, ריפוי ורפואה מונעת. בעולם פועלים מספר מרכזים לפי שיטתה. בקיצור נמרץ, שיטת ויגמור מטילה את האחריות לבריאותו של האדם עליו ועל אורח-החיים שהוא בוחר לנהל – ולא על רופאיו; מדובר ב"שיטה טבעית, הוליסטית ומתייחסת לאדם כשלמות אחת. השיטה מבוססת על ניקוי פיזי ומנטלי, דהיינו סילוק פסולת מהגוף ומהנפש, ובנייה מחדש של רקמות גוף בריאות ושל תהליכי חשיבה חיובית" (התחדשות, עמ' 14).

"התחדשות"

בספרי "התחדשות" מציגה בר-סלע את עיקרי שיטת ויגמור וניסיונה שלה כמטפלת. הספר הראשון, "התחדשות: בריאות על פי יסודות תורתה של ד"ר אן ויגמור" מציג את הנימוקים האנטומיים והפיסיולוגיים נגד התזונה המערבית המקובלת ולטובת מזון נא* ואורגני מהצומח, בנוסף על עצות מעשיות: הנבטה, אפייה בחום נמוך, התססה, מתכונים ועוד. חלק ניכר מהספר מתמקד בהסברים טכניים אך ברורים מאוד על מבנה מערכת העיכול ומערכות אחרות, פעילות האנזימים, ויטמינים, מינרלים וכו'; ולהבדיל – על בשר, מוצרי חלב, חומרי הדברה, קמח לבן ושאר מחוללי מחלות. בר-סלע אינה מסתפקת בטענות כלליות על רעילותם של מוצרים כאלה ועל ניקוי הגוף מרעלים, אלא מתארת את התגובות של מערכות הגוף הספציפיות לזיהומים ספציפיים – החל בתפקוד התקין של המערכת וכלה בקריסתה תחת עומס שנוצר כתוצאה מאכילת מזונות מסוימים. הספר כולל הפניות ל-184 מקורות, רובם הגדול מספרות מדעית קונבנציונלית. בין כותבי המקורות מתבלטים מרדכי הוכברג, אדוארד הוול (Howell) וכמובן – אן ויגמור. לא מעט מן המקורות מבוססים על ניסויים בחיות (במקביל לכך, נראה שאין לבר-סלע כל עניין מוסרי בטבעונות).

לצד ההתמקדות בקשר שבין תזונה לבריאות במונחים ביולוגיים, בר-סלע מקדישה כ-25 עמודים לקשר שבין גוף לנפש, אך כאן היא עוזבת את הזיקה למחקרים בתחום הבריאות ועוברת לדיון דתי – בהשראת ויגמור, שהייתה, בין השאר, אשת כמורה. הדיון על הקשר שבין חשיבה חיובית ושלוות נפש לבין בריאות, מוגש באריזה של מושגים המבקשים לשאוב סמכות מתחום הפיסיקה, אך ללא ביסוס פיסיקלי או ביולוגי: "אנרגיה", "מגנטיות", "הממד הרביעי" וכדומה. קוראים האמונים על "רוחניות" ודאי לא יראו בכך מגבלה, ואולי יש מי שיתקרבו לטבעונות דווקא בזכות הדיון הרוחני. אולם בקוראים אחרים יעורר דיון זה ספקות – לא רק כלפי הנושא שמטופל בו ותרגילי ההרפיה והחשיבה החיובית שקשורים אליו, אלא גם כלפי כלל הספר והטבעונות שהוא מקדם.

"התחדשות ב'

את "התחדשות ב': כוחות הריפוי של המזון" כתבה בר-סלע בשיתוף עם אתי רייס, תזונאית מנוסה שרכשה את השכלתה במדרשה לתזונה בירושלים ובמכון היפוקרטס בפלורידה, ועובדת בתחום זה ב"מרכז התחדשות" מאז 1993.

"התחדשות ב'" כולל למעלה מ-40 עמודי מבואות החוזרים בעיקרם על קטעים ב"התחדשות". החטיבה האחרונה בספר, "תזונה המותאמת למצבי בריאות ולמצבי מחלות שונות", סוקרת בקצרה קרוב ל-50 מחלות, שלכל אחת מהן מצורפת רשימה כפולה – מזונות שכדאי להימנע מהם ומזונות מומלצים או מותרים לחולים. במסגרת ה"מותר", מופיעים לא פעם מוצרים מן החי, אם כי מגמת ההמלצות הברורה היא טבעונות. החטיבה המרכזית בספר כוללת מעל 150 מתכונים. אולם אם למעלה מ-70 המתכונים שב"התחדשות" אינם כוללים מוצרים מן החי (מלבד חריגה נדירה עם דבש) הרי שב"התחדשות ב'" יש ביצים ב-10 מתוך 15 מתכוני הפשטידות. הכללת הביצים מאכזבת לא רק על רקע הטיעונים המוסריים לטובת הטבעונות, אלא גם משום שבספר הראשון מדגישה בר-סלע שהתזונה המיטבית צריכה להתבסס כולה על מזון מהצומח.

עקרונות לבריאות טובה

עושר הפרטים הטכניים בשני הספרים אינו ניתן לתמצות, אולם ניתן להצביע על כמה עקרונות בולטים במיוחד:

1. טבעונות. העיקרון המהותי ביותר לבריאות טובה, לפי ספריה של בר-סלע, הוא "טבעונות". הגדרתה לטבעונות דומה למה שמכונה לאחרונה "טבעונאות": "אכילת מזונות מעולם הצומח בלבד כמות שהם. הווה אומר לא קפואים, משומרים וגם לא מבושלים. הכוונה לירקות, פירות, נבטים, אגוזים שונים ועוד." בר-סלע גם מדגישה שהמזון הצמחי צריך להיות אורגני. היא מתייחסת באהדה גם ל"צמחונות", שהיא מגדירה כתזונה שבאנונימוס אנו מכנים בשם "טבעונות": "אכילה מעולם הצומח בלבד, אך לרבות מזונות מבושלים" (התחדשות, עמ' 21). המתכונים ב"התחדשות" הם טבעוניים לפי הגדרת בר-סלע, בעוד שחלק משמעותי מהמתכונים ב"התחדשות ב'" כולל בישול או אפייה.
2. נבטים. לפי ויגמור, נבטים הם המזון הטוב ביותר לאדם, במיוחד בזכות ריכוז האנזימים שבהם. תהליך הנביטה, המתחיל מספר שעות לאחר ההשריה במים, כולל סילוק של מעכבי פעילות האנזימים שבזרע – חומרים שאכילתם מעכבת גם את אנזימי העיכול שלנו. במקביל לכך, תהליך ההנבטה מפרק את הפחמימות, השומנים והחלבונים שבזרע למרכיבים שאנו מסוגלים לנצל טוב יותר. בר-סלע ממליצה על אכילת נבטים רבים, ובמיוחד נבטי אספסת ונבטוטי חיטה. נבטי חיטה תופסים מקום חשוב במיוחד בשיטת ויגמור, והם נצרכים בצורת מיץ המופק מעשב החיטה. בר-סלע מקדישה פרק שלם למעלותיו של מיץ נבט החיטה.
3. חופש ממחסורים. שלא כמו התזונה המערבית הרגילה, הטבעונות (כהגדרת בר-סלע) מספקת לגוף את מגוון הוויטמינים, המינרלים ושאר המרכיבים החיוניים לבריאות. בר-סלע מציגה מחקרים המצביעים על ריבוי מרכיבים תזונתיים בצמחים שגודלו בשיטות אורגניות לעומת צמחים שגדלו עם דישון סינתטי. אולם מוקד העניין שלה (בעקבות מחקרי אדוארד הוול) הוא ריכוז האנזימים הגדול במזונות טבעוניים. הן חילוף החומרים בתאי הגוף והן עיכול המזון, תלויים בתפקוד תקין של האנזימים בגוף. במזון צמחי נא יש אנזימים רבים, המסייעים בעיכול ומאפשרים לגוף להפנות את משאביו לייצור אנזימים האחראים על חילוף החומרים בתאים. כשהתפריט אינו מבוסס על מזון צמחי טרי, תהליך העיכול מחייב ייצור אנזימים לעיכול – על חשבון אנזימים שעוסקים בבניית תאי הגוף ובסילוק הפסולת מהם.
4. הפרדת/צירוף מזונות. בר-סלע טוענת שלא ניתן לרפא מחלות ביעילות אם אוכלים את כל סוגי המזונות (כגון פחמימות/חלבונים/שומנים) באותה ארוחה, כי ריבוי סוגי המזון מכביד על הגוף, שנאלץ להפנות משאבים רבים לעיכול במקום לריפוי. חלק זה בשיטת ויגמור עשוי להקשות על רבים שיסתגלו בקלות יחסית לאכילת מזון צמחי נא, אולם בר-סלע מסבירה ומדגימה את הנושא בשטחיות יחסית.
5. מיעוט פסולת. הטבעונות (כהגדרת בר-סלע) מעמיסה על הגוף כמות מזערית של חומרי פסולת: צבעים, מונוסודיום גלוטמט, חומרים משמרים, חומרי הדברה, עודפי מלח, סוכר, שומן, קפאין, זרחן, תרופות, שומנים רוויים, חומרים אלרגניים ועוד. חומרי פסולת אלה מזיקים בגלל חוסר ההתאמה של מוצרים מן החי לתזונת האדם, בגלל תנאי החקלאות האינטנסיבית ועקב תהליכי עיבוד. "התחדשות" כולל פירוט של חומרים ספציפיים ונזקיהם, אם כי רוב הספר מוקדש ליתרונות התזונה המיטבית ולא לנזקי התזונה הלקויה.
6. הפרשות וניקוי. דיון מפורט יחסית – וציורי במיוחד – בנזקי התזונה הלקויה, עוסק בניקוי הגוף. בר-סלע מדגישה את חשיבותם של הסיבים – שנמצאים רק במזונות צמחיים לא מעובדים – בהוצאת הפסולת מהגוף במהירות המרבית. לדבריה, "עצירות במערכת העיכול היא הסיבה המרכזית להתפתחות של מחלות כרוניות. הפסולת הנמצאת זמן ממושך במעיים מפרישה רעלים רבים הנספגים חזרה אל הדם, מובלים משם אל התאים ומשבשים את פעילותם. חוקרים רבים רואים בעצירות ממושכת, אחד הגורמים החשובים להתפשטות מחלות הסרטן" (התחדשות, עמ' 91). בר-סלע מתארת בפירוט את הצטברות המזון במעי הגס, ריקבונו, התקשותו ועיוות מבנה המעי. התשובה של ויגמור לכך היא חוקנים, שטיפות מעיים ולאחר מכן הכנסת מיץ חיטה למעי הנקי. שיטת ניקוי פחות אגרסיבית היא הגבלת התזונה למיצי ירקות למשך 3-1 ימים – "הגברה זמנית של עבודת הכליות וניקוי הכליות עצמן, תוך דילול התכולה שלהן ושמירה על ph בסיסי" (עמ' 122).

מתכונים מתוך הספר "התחדשות"

באדיבות הוצאת פוקוס

לחצו כאן כדי להרשם לשבועון
פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 420, יולי 2009. להרשמה לשבועון לחצו כאן.לחצו כאן כדי להרשם לשבועון