הנבטה

למה להנביט?

נבטים הם זרעים או גרעינים שהוציאו שורש, גבעול או עלים. הם מהמקורות הטובים ביותר למינרלים, לוויטמינים ולחומצות אמינו. כמות הוויטמינים שבזרע גדלה בהנבטה בעשרות עד מאות אחוזים. בתהליך ההנבטה של חיטה, למשל, תוכפל כמות ויטמין E פי שלושה, וחלק מוויטמיני B יוכפלו פי שישה. אפונה יבשה אינה מכילה במצבה היבש ויטמין C אך לאחר הנבטה בת ארבעה ימים מתקבלים 86 מ"ג ויטמין C ל-100 גרם. כמות ויטמינים אופטימלית תהיה בדרך-כלל לאחר 50-100 שעות לאחר תחילת ההנבטה. יתרון נוסף בנבטים הנו תכולת קלוריות נמוכה.

מה להנביט?

ניתן להנביט למעשה כל זרע, אך זרעי אספסת, עדשים ירוקות ומש (מונג) נחשבים לטובים ביותר. קל להנביט גם חומוס, חיטה, פול וסויה, ואפילו זרעי חמנייה, זרעי דלעת וזרעי ירקות שונים. ניתן להנביט רק זרעים שלמים: עדשים כתומות או אפונה יבשה, המשווקים לרוב חצויים, לא ניתן להנביט.

איך להנביט?

תחילה משרים את הזרעים במים למשך 12 שעות לפחות. לאחר מכן מניחים את הזרעים המושרים במתקן הנבטה (ניתן לרכוש בחנות טבע), או במתקן ביתי מאולתר - במסננת או בצנצנת מכוסה בבד המוחזק בגומייה. שוטפים את הזרעים מספר פעמים ביום. יש להיזהר מעודפי מים, העלולים לגרום ריקבון. כמו-כן, רצוי להנביט במקום חשוך. לאחר יומיים עד ארבעה ימים (תלוי בגודל הזרע) יהיו הזרעים נבוטים ומוכנים לאכילה. לאחר תחילת הנביטה, יישארו זרעים שלא נבטו. למניעת ריקבון, רצוי להוציאם, במיוחד כשמדובר בזרעים גדולים. קל להפריד אותם על-ידי מילוי הכלי במים - הנבטים המוצלחים צפים והאחרים שוקעים. זרעים קטנים, כגון זרעי אספסת, מש או עדשים, מתאימים לאכילה ללא בישול, בעוד זרעים גדולים, כגון חומוס, סויה ושעועית, מצריכים בישול גם לאחר הנבטה, אלא שזמן הבישול מתקצר מאוד - 15-30 דקות, במקום מספר שעות. ניתן לשומרם במקרר עד שבוע, אך רצוי לשטוף אותם כל יום-יומיים.


מקור עיקרי: נמרוד שיינמן, מזון למחשבה, הוצאת אור-עם 1989. תודה לאמנון יונש על שלל העצות המועילות.